מקריח? תגיד תודה לאמא.
גברים מקריחים רבים רואים באבותיהם הקירחים את הסיבה להתקרחות שלהם. מחקר חדש עשוי להוכיח כי המקור לקרחות מגיע דוקא מצד האם, שכן כרומוזום X המועבר לתינוק מן האם בלבד, הוא זה שאחראי על התהליך.
המטען הגנטי שבו הוא המכיל את הגן שאחראי על קולטני האנדרוגנים. קבוצת חוקרים בראשותו של דר‘ מרקוס נות‘ן מהמרכז לחקר החיים והמוח באוניברסיטת בון שבגרמניה, בדקו את הרצפים הגנטיים בכרומוזום ה X של קבוצת גברים שסבלו מהתקרחות בגיל צעיר יחסית.
המחקר שפורסם במגזין האמריקאי לגנטיקת האדם טוען ששינוי אחד בגן האחראי לקולטני האנדרוגנים הוא הסיבה המרכזית שגברים רבים מקריחים בגיל צעיר עוד יותר מזה בו הקריחו אבותיהם.
לדברי נות‘ן כמחצית מן הגברים הקירחים לא היו מקריחים אם השינוי בגן לא היה קיים בקוד הגנטי שלהם.
למרות זאת, ישנם גורמים גנטים נוספים המעורבים בהתליך ההתקרחות. בדיקת קבוצה נוספת של אנשים בשנות ה 60 לחייהם ובעלי שיער, העלתה כי אצל כארבעים אחוזים מהם השינוי בגן היה קיים גם כן.
כחלק מן המחקר נבדקו 95 משפחות שבהם שני אחים לפחות התחילו להקריח לפני גיל 40. ה DNA של 200 גברים צעירים ומקריחים נאסף והושווה לזה של אחיהם ה“שעירים“ יותר, ולאלו של 150 גברים ללא קשר משפחתי, בשנות ה 60 לחייהם ובעלי שיער.
השינוי בגן מעודד למעשה את שיכפולו של ”הקוד הגנטי הקירח“ ויוצר מספר מופעים גבוה יותר, כזה המעלה את הסיכוי להתקרחות אצל גברים אצלם הוא קיים ב 46%. הסברה של עורכי המחקר כרגע היא שהקוד הגנטי הנוסף גורם למספר קולטני הורמונים גדול יותר על הקרקפת. הם מתכננים מחקרים נוספים שיעזרו להבין את התהליך בצורה ברורה יותר.
דר‘ ג‘ורג קוצרליס, מומחה לסיבות גנטיות של נשירת שיער מבית הספר לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה מסביר, שבניגוד לממצאים אחרים הקשורים לנושא והסתמכו על מודלים של ניסויים בחיות מעבדה, המחקר הנוכחי רלוונטי במלואו לנשירת שיער אנושית. עם זאת הוא מוסיף שהקבוצה המצומצמת עליה נערך המחקר מקשה להעריך את הסיכוי האם פתרונות ממשיים יוכלו לצוץ בטווח הקרוב כתוצאה ממנו.