חדשות נשירת שיער

חברת גלקסו-סמית‘-קליין (GSK) החזירה מוקדם יותר החודש את תרופת אבודרט לניסויים קליניים. התרופה כבר היתה בתהליך לקבלת אישור FDA לטיפול בהתקרחות, אך הניסויים הופסקו בשנת 2003 מבלי לפרט מה היו הסיבות.

אבודרט מכילה את החומר הפעיל דוטסטריד הפועל לחסימת אנזים ה 5-אלפא-רדוקטז משני הסוגים, בניגוד לפינסטריד הנמצא בתרופה הפופולרית פרופסיה, וחוסם רק סוג אחד.

הניסוי הנוכחי נערך בקוריאה וצפוי לכלול 150 משתתפים בטווח הגילאים 18-49 בדרגות 3v, 4 ו 5 בסולם נורווד. במהלכך הניסוי תיבדק היעילות של מנה יומית של 0.5 מ“ג דוטסטריד כטיפול בנשירת שיער. גברים בדרגות 4a ו 5a לא יוכלו להשתתף.

כמו כן ישנה רשימת תרופות ששימוש בהן עשוי לפסול מועמדים מהשתתפות בניסוי כאשר הבולטות שבהן: לא יוכלו להשתתף גברים שהשתמשו בדוטסטריד בעבר, בפינסטריד בשנה שלפני הניסוי ובדקל ננסי בשמונת השבועות שלפניו.

אבודרט זמינה כיום כטיפול בהגדלה של בלוטת הערמונית. גברים רבים משתמשים בה כטיפול למניעת נשירת שיער, אך בעוד חלק מן המשתמשים מדווחים על שיפור ניכר אחרים מדווחים על החרפת הנשירה. התקווה היא שהניסוי הנוכחי יוכל לספק תשובות ברורות יותר.

כתבה שפורסמה לאחרונה במגאזין של האקאדמיה האמריקנית לדרמטולוגיה עסקה במחקר שבדק את ההשפעה דוטסטריד מול זאת של פינסטריד על 5 אלפא רדוקטז משני הסוגים אצל גברים שסבלו מהתקרחות גברית טיפוסית. במחקר נבדקו 416 גברים בגילאי 21 עד 41 במשך תקופות של 12 ו 24 שבועות. הדוטסטריד ניתן במינונים של 0.05, 0.1, 0.5 ו 2.5 מ“ג ליום, לעומת 5 מ“ג פינסטריד ליום. המחקר כלל גם קבוצת פלסבו.

מסקנות: על סמך צילומים ובדיקות נקבע שהדוטסטריד היה יעיל יותר מהפינסטריד בפרק הזמן בו בוצע הניסוי. רמות ה DHT גם בדם וגם בקרקפת היו נמוכות יותר, ורמות הטסטוסטרון גבוהות יותר, כצפוי.

קישור לעמוד ב Pubmed

התרופה הנפוצה נגד התקרחות פרופסיה, עלולה למסך סמן חשוב אשר עוזר בגילויי סרטן הערמונית. לגברים בשנות ה 40 או ה 50 מומלץ לבצע בדיקות לניטור סמן זה, אנטיגן בשם PSA המיוצר בערמונית. רמות גבוהות של PSA בדם, עלולות להצביע על סרטן הערמונית או בעיות אחרות כגון ערמונית מוגדלת.

בשנת 2003 מחקר שבוצע על תרופת פרוסקר המכילה את אותו החומר הפעיל המצוי בפרופסיה, הצביע על אפשרות שהשימוש בתרופה מוריד את רמות ה PSA אצל גברים. עד עכשיו לא ידעו מומחים לאמר האם פרופסיה, המכילה חמישית מן החומר הפעיל, יכולה להשפיע בצורה דומה.

מחקר שבוצע ע“י צוות מבית החולים ’בריגהאם אנד ווימנס‘ בבוסטון בראשותו של דר‘ אנתוני ד‘אמיקו, הראה שפרופסיה מורידה באופן מלאכותי את רמת ה PSA. דר‘ ד‘אמיקו ממליץ לגברים בגיל העמידה הנוטלים פרופסיה, להכפיל את רמות ה PSA שלהם פי 2, כי לפצות על הירידה המלאכותית ברמות המופיעות בבדיקות. ”מעבר לכך יש לבדוק את הרמות כל שנה, ואם ישנה עליה של שלוש עשיריות הנקודה, יש מקום לשקול ביצוע ביופסיית ערמונית“ הוא מוסיף.

המחקר עצמו בוצע על קבוצה של 355 גברים בגילאי 40 עד 60 שסבלו מהתקרחות. החוקרים מצאו כי תוך 48 שבועות ירדו רמות ה PSA אצל גברים בגילאי 40-49 ב 40%, ואצל בני 50-60 ב 50%. אצל קבוצות הפלסבו ירדו רמות ה PSA ב 13% בממוצע בלבד.

חברת מרק המייצרת את התרופה הודיעה כי עלון השימוש של פרופסיה מכיל מידע הנוגע לתופעה החל משנת 1997 בה הושקה התרופה. בעלון מומלץ למטופלים לדווח לרופא שלהם על השימוש בתרופה, אם הם עוברים בדיקת PSA בעת נטילת פרופסיה.

ההשפעה האפשרית אכן מצויינת על התווית, אך לא בטוח שכל הרופאים מודעים לכך. האם הם שואלים את המטופלים שלהם האם הם מטופלים בפרופסיה? רוב הסיכויים שרוב המשתמשים בפרופסיה לא קראו על האפשרות ולא עידכנו בכך את הרופא שלהם.

פינסטריד הוא הטיפול הנפוץ ביותר להתקרחות אצל גברים. לפי גליון מרץ של ארכיוני הדרמטולוגיה פינסטריד עשוי להיות יעיל גם כטיפול בנשירת שיער אצל נשים, כאשר הוא משולב עם אמצעי מניעה הניטלים דרך הפה.

לפי נתונים שפורסמו במאמר, כמחצית מן הנשים סובלות מנשירת שיער במהלך שנות חייהן. התופעה מלווה במקרים רבים בהרגשת בושה וחרדה. הטיפול הנפוץ כיום לנשירת שיער אצל נשים הוא מינוקסידיל בריכוז של 2%. זוהי תרופה שמורחים על הקפקרת במטרה לעודד צמיחת שיער, אך ישנם מקרים בהם המטופלות אינן מגיבות לה בצורה טובה.

דר‘ מטילדה איוריצו ועמיתיה באוניברסיטת בולוניה שבאיטליה, בחנו את האפקטיביות של פינסטריד במינון של 2.5 מ“ג ליום הניטלים דרך הפה בשילוב עם אמצעי מניעה אצל 37 נשים בטווח הגילאים 19-50 שהתלוננו בפני רופאיהן על נשירת שיער. אמצעי המניעה היו דרושים בעיקר כדי למנוע את כניסתן של הנשים להריון, שכן שימוש בפינסטריד עלול לגרום לפגמים בוולד.

אמצעי המניעה שנבחרו היו מהסוג שמוריד את רמת ההורמונים הגבריים שכן גם אפקט זה יכול לבדו להיות יעיל כנגד נשירת שיער. הנבדקות צולמו וצפיפות שיערן שוערכה בעזרת וידיאודרמוסקופיית אור ממוחשבת בתחילת הטיפול, ושוב לאחר 12 חודשים.

לאחר שנה של טיפול השוואות שנערכו בין התצלומים העלו שאצל 23 מן הנשים נרשם שיפור, מצבן של 13 נותר ללא שינוי, ומצבה של אחת בלבד הורע. כמו כן השתפרה צפיפות השיער אצל 12 מן הנבדקות. בשאלון שנתבקשו הנשים למלא 29 דווחו על שיפור, 8 טענו שמצבן התייצב ללא שיפור או הרעה ואף אחת לא דיווחה על הרעה. אף אחת מן הנבדקות גם לא סבלה מתופעות לוואי בלתי רצויות כתוצאה מהטיפול.

הממצאים דורשים בדיקות נוספות שיבדקו מהו המינון האופטימלטי ואופן השימוש בפינסטריד אצל נשים לפני גיל המעבר, ויוכלו לתת תמונה ברורה יותר בכל הנוגע ליעילותו לעומת נטילת אנטי אנדרוגנים דרך הפה.